הברית הצבאית האנטי-נאט"ו של סין: המשחק הגיאופוליטי הסיני

סין הפכה למעצמה עולמית עם השפעה צבאית וגיאופוליטית הולכת וגוברת. למרות שבאופן מסורתי נמנעה מבריתות צבאיות פורמליות, בשנים האחרונות היא חיזקה את שיתוף הפעולה האסטרטגי שלה עם מדינות מפתח שונות. רוסיה, איראן, פקיסטן, צפון קוריאה וכמה מדינות באפריקה ובדרום-מזרח אסיה העמיקו את קשריהן עם סין בתחומים שונים, כולל ביטחון, טכנולוגיה צבאית ושיתוף פעולה אסטרטגי. במאמר זה נסקור לעומק את תפקידם של בעלי ברית אלו במסגרת ברית צבאית פוטנציאלית בהנהגת סין, וכן את הסיבות הגיאופוליטיות והכלכליות שמניעות את בייג'ינג להקים קואליציה שתתחרה בנאט"ו.

מטרות הברית הצבאית הסינית

סין שואפת לגבש ברית צבאית שתוכל לאזן את כוחה של נאט"ו וארגונים צבאיים מערביים אחרים ממספר סיבות גיאופוליטיות וכלכליות:

1. אתגור הדומיננטיות המערבית וחלוקה מחדש של הכוח העולמי

במשך עשורים, הזירה הגיאופוליטית העולמית נשלטה על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה בנאט"ו. סין, כמעצמה עולה, שואפת לשנות את מאזן הכוחות ולצמצם את ההגמוניה האמריקאית בעניינים בינלאומיים. באמצעות ברית צבאית, סין מבקשת לבסס את עצמה כמנהיגת גוש רב-קוטבי שיוכל לעמוד מול סנקציות, לחץ צבאי ואסטרטגיות הרתעה מערביות.

2. ביטחון לאומי והגנה על אינטרסים אסטרטגיים

סין מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים רבים, כולל סכסוכים בים סין הדרומי, מתחים עם טייוואן ונוכחות בסיסים צבאיים אמריקאיים באזור אסיה-פסיפיק. ברית צבאית עם רוסיה, איראן ובעלות ברית נוספות תחזק את יכולת ההרתעה שלה ותאפשר לה להגיב לאיומים חיצוניים.

3. הרחבת "חגורה ודרך" והגנה על השקעות גלובליות

סין השקיעה מיליארדי דולרים ביוזמת "החגורה והדרך" (BRI), פרויקט תשתיות וסחר שאפתני החוצה את אסיה, אפריקה ואירופה. כדי להגן על השקעות אלו מסכסוכים אזוריים ואי-יציבות פוליטית, סין זקוקה לבעלי ברית צבאיים שיבטיחו גישה בטוחה לנתיבי מסחר ואזורים אסטרטגיים.

4. יתרונות כלכליים ופיתוח התעשייה הביטחונית

יצירת ברית בינלאומית לא רק תשמש להקרנת כוח, אלא גם תקדם את תעשיית הביטחון הסינית. סין תוכל להגדיל את יצוא הטכנולוגיה והציוד הצבאי שלה לבעלות בריתה, לצמצם את תלותה בספקים זרים ולחזק את כלכלתה.

5. השפעה גוברת בזירה האנרגטית העולמית

סין היא יבואנית הנפט והגז הגדולה בעולם. על ידי חיזוק קשריה עם מדינות עשירות במשאבי טבע כמו רוסיה, איראן ומדינות אפריקאיות, היא מבטיחה לעצמה גישה לאספקה אנרגטית קריטית ומקטינה את פגיעותה לסנקציות כלכליות מערביות.

6. יצירת מערכת פיננסית אלטרנטיבית למערב

הסנקציות הכלכליות שהטילו ארה"ב והאיחוד האירופי על רוסיה ואיראן הבליטו את הצורך בגיוון ערוצי הסחר והפיננסים הגלובליים. באמצעות ברית איתנה, סין יכולה לקדם את השימוש ביואן במקום הדולר האמריקאי במסחר הבינלאומי, ולהפחית את ההשפעה הפיננסית של וושינגטון.

בעלי הברית המרכזיים של סין ותפקידם בברית צבאית

רוסיה: שותפה אסטרטגית, אך עם הסתייגויות

שיתוף הפעולה הצבאי הסיני-רוסי התפתח משמעותית מאז סוף המלחמה הקרה. רוסיה מספקת לסין נשק, משתפת עמה פעולה באימונים צבאיים ומנהלת עמה תמרונים משותפים רחבי היקף כמו תרגילי "ווסטוק" ו"זאפאד". עם זאת, מוסקבה נזהרת מלהשתלב בברית צבאית בהובלת סין, שכן היא שואפת לשמר את עצמאותה האסטרטגית.

איראן: שותפה מרכזית במזרח התיכון

איראן וסין חולקות אינטרס משותף בהתנגדות להגמוניה האמריקאית. סין מספקת לאיראן טכנולוגיה צבאית, כולל מערכות טילים, כטב"מים וציוד ריגול. ב-2021 חתמו שתי המדינות על הסכם שיתוף פעולה ל-25 שנים, הכולל השקעות סיניות נרחבות בתשתיות איראניות וחיזוק הקשרים הצבאיים ביניהן. עם זאת, האינטרסים האזוריים של איראן עשויים להגביל את מחויבותה לברית צבאית פורמלית.

פקיסטן: בעלת ברית היסטורית וגורם מפתח בדרום אסיה

פקיסטן היא אחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של סין, עם שיתוף פעולה צבאי נרחב, כולל פיתוח משותף של מטוס הקרב JF-17. "המסדרון הכלכלי סין-פקיסטן" (CPEC) מעניק לסין גישה אסטרטגית לאוקיינוס ההודי, אך חוסר היציבות הפוליטית בפקיסטן עלול לפגוע בתפקידה במסגרת ברית צבאית סינית.

צפון קוריאה: בעלת ברית בלתי צפויה

סין היא התומכת המרכזית של צפון קוריאה, מספקת לה סיוע כלכלי ומדיני. קיימים דיווחים על שיתוף פעולה צבאי בין המדינות, אך אופייה הבלתי צפוי של צפון קוריאה ומדיניותה העצמאית הופכים אותה לשותפה מאתגרת בברית צבאית פורמלית.

מדינות אפריקה ודרום-מזרח אסיה: בעלי ברית משניים אך אסטרטגיים

סין הרחיבה את נוכחותה הצבאית באפריקה באמצעות אספקת נשק, אימונים והקמת בסיסים צבאיים, כמו זה בג'יבוטי. במדינות דרום-מזרח אסיה, כגון קמבודיה ומיאנמר, סין מחזקת את קשרי הביטחון שלה באמצעות מכירת נשק וסיוע צבאי. עם זאת, השפעתן הצבאית של מדינות אלו מוגבלת, והן צפויות לשחק תפקיד משני בברית צבאית סינית.

מסקנה

לסין יש כיום רשת של בעלי ברית אסטרטגיים שעשויים להוות את הבסיס לברית צבאית חזקה. רוסיה, איראן, פקיסטן וצפון קוריאה תורמות יכולות צבאיות חיוניות, בעוד שמדינות אפריקה ודרום-מזרח אסיה מחזקות את ההשפעה הגלובלית של סין. עם זאת, אתגרי הלכידות, האינטרסים הלאומיים השונים והשאיפה לעצמאות אסטרטגית עלולים להקשות על הקמת ברית פורמלית כמו נאט"ו.

בעת שהמתח עם ארה"ב מחריף, סביר שסין תמשיך להעמיק את קשריה עם בעלי בריתה, תגדיל את היקף התמרונים הצבאיים ותפתח יכולות הגנה משותפות חדשות. עתידה של ברית צבאית סינית תלוי ביכולתה להתגבר על חילוקי הדעות וליצור מסגרת שיתופית שתיטיב עם כל הצדדים המעורבים

קשיים בהקמת ברית צבאית סינית

סין התבססה כמעצמה עולמית עם השפעה גוברת בתחום הצבאי והגיאופוליטי. למרות שבאופן מסורתי נמנעה מיצירת בריתות צבאיות רשמיות, בשנים האחרונות היא חיזקה את שיתוף הפעולה האסטרטגי שלה עם מספר מדינות מפתח. רוסיה, איראן, פקיסטן, צפון קוריאה ומספר מדינות אפריקאיות ומדינות בדרום מזרח אסיה העמיקו את קשריהן עם סין בתחומים שונים, כולל ביטחון, טכנולוגיה צבאית ושיתוף פעולה אסטרטגי.

במאמר זה ננתח את תפקידם של בעלי הברית הללו במסגרת אפשרית של ברית צבאית בהובלת סין, כמו גם את הסיבות הגיאופוליטיות והכלכליות מאחורי שאיפתה של סין להקים קואליציה שתתחרה בנאט"ו. בנוסף, נבחן את הקשיים שעמם סין מתמודדת בניסיונה לגבש ברית צבאית יעילה.

אתגרים בהקמת ברית צבאית

הקמת ברית צבאית אינה משימה פשוטה. למרות מאמציה של סין לחזק את רשת בעלי הברית שלה, היא מתמודדת עם מספר אתגרים מבניים ואסטרטגיים שעלולים להקשות עליה ליצור קואליציה דומה לנאט"ו.

1. חוסר אמון אזורי

אחד המכשולים המרכזיים להקמת ברית צבאית בהובלת סין הוא חוסר האמון העמוק הקיים באזור אסיה-פסיפיק. מדינות רבות, במיוחד יפן, הודו, וייטנאם והפיליפינים, מביעות הסתייגות מהתקרבות לסין בשל סכסוכים טריטוריאליים וחששות מהשפעתה הכלכלית והצבאית הגוברת.

• סכסוכים בים סין הדרומי: סין תובעת אזורים ימיים נרחבים, מה שגורם למתיחות עם מדינות כמו הפיליפינים, וייטנאם, מלזיה וברוניי. מחלוקות אלו הובילו מדינות אלו לפנות לתמיכת ארה"ב ומעצמות נוספות כדי לאזן את ההשפעה הסינית.
• חיזוק בריתות עם המערב: הודו, יפן ואוסטרליה הגבירו את שיתוף הפעולה הצבאי עם ארה"ב באמצעות QUAD – פורום אסטרטגי שנועד לרסן את השפעתה של סין באזור.
• חוסר אמון בכוונות של סין: ממשלות רבות סבורות שסין שואפת להרחיב את שליטתה האזורית יותר מאשר לבנות קואליציה שוויונית, מה שמוביל לספקות באשר להיתכנות של ברית צבאית יציבה.

2. היעדר ניסיון בהובלת בריתות

בניגוד לארה"ב ולנאט"ו, לסין חסר ניסיון בניהול מבנה הגנה רב-לאומי. במשך עשורים, מדיניות החוץ של סין התמקדה באי-התערבות ובנייטרליות, מה שמנע ממנה לפתח את היכולות הנדרשות לתיאום ברית צבאית אפקטיבית.

• חוסר במסגרת מוסדית: נאט"ו פועל תחת מבנה מוסדי מוגדר היטב עם מנגנוני קבלת החלטות משותפים, בעוד שלסין אין עדיין מודל דומה.
• אתגרי תאימות מבצעית: לכוחות הצבאיים של בעלי בריתה הפוטנציאליים, כמו רוסיה, איראן ופקיסטן, יש דוקטרינות וסטנדרטים מבצעיים שונים, מה שעלול להקשות על שיתוף פעולה במצבי קונפליקט.
• התנגדות לוויתור על שליטה: סין תצטרך למצוא איזון בין מנהיגות ללא כפיית סמכותה באופן חד-צדדי – אתגר שגם רוסיה מציבה עבורה.

3. הבדלים אסטרטגיים בין בעלי הברית

לכל אחד מבעלי הברית הפוטנציאליים של סין יש אינטרסים אסטרטגיים שונים, מה שעלול לגרום לחיכוכים פנימיים ולפגוע בלכידות הברית.

• רוסיה: למרות שיתוף הפעולה הצבאי, רוסיה נרתעת באופן מסורתי מהשתעבדות למעצמה אחרת. יתרה מזאת, ההתמקדות הגיאופוליטית שלה היא באירופה ובארקטיקה, בעוד שסין ממקדת את מאמציה באינדו-פסיפיק.
• איראן: איראן ממוקדת בעיקר במזרח התיכון ובסכסוך שלה עם ארה"ב וערב הסעודית. השתתפותה בברית צבאית סינית עלולה להיות מוגבלת בשל הצורך שלה לשמור על עצמאות אסטרטגית באזור.
• פקיסטן: למרות היותה בעלת ברית קרובה של סין, חוסר היציבות הפוליטית וקשריה עם קבוצות קיצוניות עשויים לעורר חששות בקרב חברי הברית הפוטנציאליים.
• צפון קוריאה: אופייה הבלתי צפוי של הדיקטטורה בצפון קוריאה עלול להוות גורם מסוכן לברית צבאית, שכן פיונגיאנג לא תמיד פועלת בהתאם לאינטרסים האסטרטגיים של סין.

4. היעדר דוקטרינה צבאית משותפת

בניגוד לנאט"ו, הפועלת על בסיס דוקטרינה משותפת של הגנה הדדית וסטנדרטים אחידים, לברית צבאית סינית עתידית אין עדיין מסגרת דוקטרינלית שתאחד את חבריה.

• הבדלים בגישות ההגנה: רוסיה, איראן ופקיסטן מתמקדות באיומים אזוריים ספציפיים, בעוד שסין מחפשת להקרין עוצמה גלובלית.
• היעדר מנגנוני קבלת החלטות משותפים: לנאט"ו יש מערכת התייעצות והצבעה, בעוד שסין טרם פיתחה מודל של מנהיגות משותפת עם בעלות בריתה.

5. תגובת המערב

אם סין תנסה להקים ברית צבאית רשמית, ארה"ב ובעלות בריתה עשויות להגיב בצעדים מרחיקי לכת לצמצום השפעתה.

• סנקציות כלכליות והגבלות טכנולוגיות: המערב עלול להחריף את הסנקציות על סין ובעלי בריתה כדי להאט את התקדמותם הצבאית.
• נוכחות צבאית מוגברת באסיה-פסיפיק: ארה"ב עשויה לחזק את כוחותיה באזור ולבסס את נאט"ו ככוח נגדי לברית סינית פוטנציאלית.
• החרפת מתחים דיפלומטיים: יצירת ברית צבאית סינית עלולה להצית עימות דומה למלחמה הקרה, עם תחרות אגרסיבית יותר בין הגושים.

מסקנות

למרות שסין התקדמה ביצירת בריתות אסטרטגיות עם רוסיה, איראן, פקיסטן ומדינות נוספות, הקמת ברית צבאית רשמית נתקלת במכשולים משמעותיים. חוסר האמון האזורי, היעדר ניסיון בניהול בריתות, הבדלים אסטרטגיים בין השותפים ותגובת המערב הם אתגרים שסין תצטרך להתגבר עליהם.

בעתיד, אם המתחים עם ארה"ב ימשיכו להסלים, האפשרות שסין תוביל גוש צבאי משלה תהפוך לריאלית יותר. הקמת ברית צבאית סינית עשויה לשנות את מאזן הכוחות העולמי ולפתוח עידן חדש של תחרות בין המעצמות.